סיטי סל תקשורת סלולרית בע"מ נ' אללוף

פסק דין

בפני התנגדות לבקשה לביצוע שטר.

עניינו של התיק - שני שיקים ע"ס 4,414 ₪ כל אחד, משוכים ליום 27.1.11 וליום 7.2.11, ואשר חוללו בגין הוראת ביטול שנתן המבקש.

ההתנגדות הוגשה באיחור ויחד עימה הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

העובדות הצריכות לעניין וטענות המבקש:

לטענת המבקש, בבקשתו להארכת המועד להגשת ההתנגדות, הוא אינו מתגורר בכתובת שצוינה בבקשה לביצוע השטר, מי אשר חתם על קבלת האזהרה לא מסר למבקש אודות העניין, מה גם שהמשיבה ומנהליה יודעים היטב היכן ממוקמת החנות אותה מנהל המבקש ולא היתה כל מניעה לבצע מסירת האזהרה ישירות לידיו. לטענת המבקש, דבר קיומו של התיק נודע לו כאשר הגיע ללשכת ההוצל"פ לצלם תיק אחר ואז נודע לו מהפקידים דבר קיומו של התיק דנן. מיד לכשנודע העניין, פעל להגיש ההתנגדות.

לגופם של דברים טוען המבקש כי הינו מנהל חנות לממכר מכשירי טלפון סלולרי וציוד נלווה וכי רכש, מעת לעת, ציוד מהמשיבה. לדברי החייב הרכישה היתה נעשית בקונסיגנציה ואת התמורה היה משלם באמצעות שיקים מעותדים. מוצרים שלא נמכרו – הוחזרו למשיבה ותמורתם זוכה ברכישת מוצרים אחרים. הואיל ובשלב מסוים הודיעה לו המשיבה כי הינה מעלה את מחירי המוצרים הודיע לה המבקש כי אינו מסכים וביקש להחזיר למשיבה את המוצרים שנותרו בידיו. לטענת המבקש לא מכר שום סחורה של המשיבה אשר כנגדה נמסרו השיקים וחרף היעדר תמורה זה, סירבה המשיבה להשיב לו את השיקים שנמסרו לה.

מהלך הדיון:

בדיון שהתקיים בפני נחקר המבקש על תצהירו. מהחקירה נתבררו העובדות הבאות:

ביום 5.3.11, יומיים לאחר ביצוע מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ, הוחלפו בין הצדדים מסרונים שעניינם השיקים שחוללו.

מסרונים נוספים בעניין השיקים נשלחו ע"י המבקש גם בתאריך 13.4.11.

במסרונים המבקש התחייב לשלם את השיקים ואולם טען כי הכוונה ל – 4 שיקים אחרים שנמסרו על ידו למשיבה.

ההתנגדות הוגשה ביום 14.9.11, ולטענת המבקש דבר התיק נודע לו כמה ימים לפני כן.

המסגרת הדיונית:

תחילה, שומה עלינו להידרש לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

תקנה 106 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת כי התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה. מאחר והמועד נקבע בחיקוק, ניתן להאריכו אם קיימים טעמים מיוחדים לכך וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד - 1984.

ההלכה הינה שניתן להאריך מועד בשל טעם מיוחד כשהנסיבות בעטיין חל האיחור לא היו צפויות מראש ולא ניתן היה להיערך אליהן מראש, או כאשר הנסיבות הן חיצוניות ואינן בשליטתו של בעל הדין (ראה ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נ"ה (2) 904). יש להראות כי הנסיבות המיוחדות אכן מנעו מבעל הדין, הלכה למעשה, נקיטת צעדים משפטיים (ראה ע"א 480/86 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (3), 159).

האם המבקש הראה טעם מיוחד? לטעמי, התשובה לשאלה זו שלילית. מהחקירה עולה כי המבקש ידע עוד במהלך חודשים מרץ - אפריל בשנת 2011 כי ננקטים כנגדו הליכי גביה. כמו כן, המבקש לא פירט בבקשתו מתי בדיוק – לשיטתו - נודע לו אודות התיק, והדבר נותר לוט בערפל. על המבקש היה להיכבד ולהבהיר עניין זה "ברחל בתך הקטנה" ומשנמנע מלעשות כן, ישמש העניין לחובתו. לא למותר לציין כי אין חובה כי המבקש ידע בדיוק נמרץ את מספר התיק שכן, בנסיבות העניין, הדבר ניתן לבירור בקלות תוך יצירת קשר עם מרכז המידע הארצי.

ואולם, פעמים עלינו לבחון גם את מהות טענות ההגנה לגופן ואת סיכויי ההליך, שמא ניתן יהיה לראות בהם עצמם משום טעם מיוחד. (ראה ע"א (מחוזי ת"א) 1715/06 חדיר נ' קלרנט בע"מ).

לפיכך, בקצירת האמור, אבקש לבחון את טענות ההתנגדות לגופם של דברים.